אמנות הדיקור הסיני באה ליידי בטוי באמצעות דיקור בנקודות ספצפיות על הגוף
באופן מאוד מוגדר ומדויק , ובהסתמך על מפת האקופונקטורה הקלאסית אותה סימנו הסינים מאות בשנים
לאור הצלחותיהם בטפולים בפתולוגיות שונות ומגוונות התפתחה התורה ופרצה את גבולות המזרח הרחוק
הסינים הבינו תןך כדי סימון המפה על בני האדם ,שלכל מחלה יש הקשרים נפשיים ,ו"כל חולה הוא מחלה חדשה" בפני עצמה ,
הם סיגלו לכל מצב של חולי ,פילוסופיה שעל פיה הטיפוס יוצר את המחלה באופן שמתאים לו בלבד , וכל חסר ,חולשה או תגובה של הגוף נובעת ממבנה אישיותו של המטופל ,
הטפול בדיקר מהווה מוקד גירוי ,שבכל נקודת גירוי יש לדקור בעומק שונה ובהתאם למערכות שבהן יש ליצור השפעה, חיזוק מערכת או החלשת מערכת או איבר, על מנת לאפשר הזרמה של אנרגיה ,לאיבר שנחלש
האומנות היא בעצם לזהות את הנקודות והאיברים החלשים ולדעת באילו מערכות ועל אלו איברים המטפל צריך להתמקד על מנת להשיג את המטרה שתביא לאיזון ,ובסופו של דבר למזור .
על פי התפיסה הקונבנציונאלית
כל איזור על גוף האדם מכוסה בעצבים מסוגים שונים ,חלקם משפיע על איבר ,ואחרים משפיעים על מערכת
בטכניקת הדיקור המטפל גורם לאותו איבר ואף למערכת השפעה עיצבית המהווה גירוי לחיזוק מערכתיי
האקופונקטורה הקלאסית נשענת על איברים ומערכות ומנגד על אלמנטים כגון אוויר אש מים עץ ואדמה ,
הרופה הסיני מבחין באילו אלמנטים יש החלשות ,ובהתאם לתלונה יחזק ויאזן בין המערכות .
